שיננית – היגיינה דנטלית
לאחר הארוחות נוצרת שכבת רובד של שיירי מזון וחיידקים על השיניים, בקרבת החניכיים. הרובד ואבנית המצטברים גורמים לדלקת חניכיים שבשלבים הראשונים מתבטאת בתופעות המוכרות לרובנו וכוללת נפיחות ואדמומיות של החניכיים ובדימום בעת צחצוח. דלקת חניכיים זו הנה נפוצה מאד.
הטיפול בדלקת החניכיים קל יחסית ומתבצע בבית על ידי הקפדה יתרה על כל מרכיבי ההיגיינה של חלל הפה. לעומת דלקת החניכיים, קיים מצב מורכב יותר הנקרא מחלת חניכיים המוגדרת כמחלה של רקמות התמיכה של המשנן. מחלות החניכיים נחלקות לסוגים שונים שרק בחלקן קשורות להידרדרות של דלקת חניכיים.
גורמים נוספים המוכרים הם השפעות תורשתיות, מחלות סיסטמיות המשפיעות גם על החניכיים, גורמים מקומיים ועוד.
בשלבים הראשוניים של המחלה נוצרים כיסים סביב השיניים והחניכיים מתחילות להיפרד משטח השן. בהמשך ותוך התקדמות מחלת החניכיים לעומק החניכיים גדלים הכיסים עוד וקיימת פגיעה בעצם התומכת. במצבים מתקדמים של המחלה נפגעת מאד מערכת התמיכה של השן ומרבית העצם התומכת נספגת ומופיעה ניידות ועד לנשירת השיניים.
את חלק מהסימפטומים של מחלת החניכיים ניתן לחוש לבד ולהלן מספר תופעות מוכרות שיכולות להופיע (לא דווקא כולן) ולאותת לכם על הצורך בבדיקת מצב החניכיים :
- חניכיים אדמומיות, נפוחות וכואבות במגע.
- נסיגה של חניכיים וחשיפת צווארי שורש השיניים.
- דימום חניכיים בעת צחצוח.
- ריח רע מן הפה.
- הפרשת מוגלה בין החניכיים והשיניים.
- ניידות שיניים.
- שינוי במצב הרווחים בין השיניים.
בשלביה הראשונים של המחלה, ניתן לנסות ולבלום אותה על ידי היגיינה אורלית טובה, הסרת אבנית ומעקב תקופתי, שלב זה הוא החשוב ביותר ואבחון נכון ובזמן יכול לתת מענה לבעיה שתמשך שנים ולהקטין את הנזק לעתיד.
בשלבים המתקדמים יותר, יש צורך לעיתים בהתערבות כירורגית מונעת (ניתוחי צמצום כיסים בחניכיים) או בונה (ניתוחי רגנרציית חניכיים) ואסתטיים (ניתוחי קו חניכיים וכיסוי רצסיות), זאת בנוסף כמובן להמשך ההקפדה המקסימאלית להיגיינה ברמה גבוהה ומעקב תקופתי.